בסופו של יום חשוב לזכור שלא המודיעין ניצח את יחיא סנואר. הוא חוסל בתל א-סלטאן ברפיח, ק"מ אחד בלבד מהגבול, מציר פילדלפי ברפיח עם דרכון מזויף, באופן מקרי על ידי לוחמים עירניים שנמצאים בשליש הראשון של שירותם הצבאי.
סנואר היתל במודיעין הישראלי ב 7.10 והמשיך להתל בו עד ליום מותו.
מה שניצח את סנואר אתמול היו ההתמדה, אורך הרוח, העקשות, האחיזה הרצופה בשטח, הכניסה לרפיח למרות אזהרות האמריקאים, אי הוויתור בסוגיית פילדלפי, ההבנה שיש דרך ארוכה כדי להגיע להישג והנכונות ללכת בדרך זו למרות הקשיים הרבים.
עבודת סריקה סיזיפית של החייל בקצה, זה שדורך ברגליו בשטח, הביאה לתוצאה שהרקידה את מנהיגי העולם כולו.
לא חיסול מתוחכם, לא 80 טון פצצות, לא מטען מתחת לכיסא, לא זימונית מתפוצצת.
ההתמדה, הנחישות ואורך הרוח היו גם אלה שהפכו את הקערה על פיה בשנה החולפת והביאו את ישראל מבירא עמיקתא לאיגרא רמא.
הם מה שמסייע לביסוס ההישג הישראלי האדיר והעצמת כוח ההרתעה של ישראל במזה"ת. הם אלה שמעצבים את המזה"ת מחדש.
המזה"ת מכבד עקשנים, חזקים ומנצחים.
זו הדרך. גם אם היא ארוכה מאוד