כשהיה רב ישראל בעל שם טוב
רואה פרעיונות מתרגשות
היה הולך למקום אחד ביער
ומתאחד שם עם נפשו
היה מדליק שם אש
ואומר תפילה אחת
ודי היה בכך...
ובא תלמידו של המגיד ממזריף
לבקש רחמים על צאנו
היה הולך לאותו מקום ביער
ומתאחד שם עם קונו:
"רבונו של עולם
אינני יודע להדליק את האש
אבל את התפילה אני יודע לאמר
אך צריך שיהיה די בכך
ודי היה בכך...»
ובא רב משה ילב מסאסוב
להציל מגזרה את הציבור
היה הולך לאותו מקום ביער
ושם להש בקול שבור:
"רבונו של עולם
אינני יודע להדליק את האש
וגם את התפילה אינני יודע לאמר
אבל אני יודע את המקום ביער
וצריך שיהיה די בכך
ודי היה בכך...»
ובא תור רב ישראל מרוז'ין
להלץ מצרה את חסידיו
היה יושב כורסא בתוך החדר
ראשו בין כפות ידיו:
"רבונו של עולם
אינני יודע להדליק את האש
וגם את התפילה אינני יודע לאמר
אבל אני יודע לספר את הסיפור
וצריך שיהיה די בכך
ודי היה בכך...»
ריבונו של עולם
איננו יודעים להדליק את האש
וגם את התפילה אף פעם לא ידענו
איננו יודעים את המקום ביער
וגם לא את ניגונו של הסיפור
רק דבר אחד נדע , וודא אין די בכך
רק זאת אנחנו יודעים שהיה היו ניגון
ההקדמה לספר "שערי היער" מאת אלי ויזל, בהוצ' עם עובד